בדידות ואיך מתמודדים
לא הרגשתי נפרד שרקדתי בפסטיבל טראנס עם אלפי אנשים והינו לגל אחד
לא הרגשתי נפרד כשצעקתי "אושו , אושו" עם אלפי סניאנסים, לבוש בגלימה אדומה.
לא הרגשתי נפרד כשעליתי על במה בקבוצת עומק וחשפתי את הרגשות עד העצם ראיתי שמבינים אותי ושהאחרים בדיוק כמוני
ומה עושים ביום יום? שואלים אותי "חסרים לי חברים טובים מדליקים שאיתם אוכל לצחוק ולעוף" אומרים לי.
כשאני לא מוצא אנשים מהממים או כשהמקסימים לא אוהבים אותי אני באשליית נפרדות
כשאני רוצה להגיד: "מי אתם אנשים קטנים שאתחבר איתכם?" אני באשליית נפרדות.
כשאני מרגיש מיוחד, עם בעיות מיוחדות דוחה ודחוי עסוק בדרמה שלי מזוהה איתה לגמרי אז אני נפרד נאבק בזרם של החיים
לכן אני משתדל לא להזין את המיוחדות ולראות שכולם כמוני להניח את הסודות שלי בידם הרועדת ולבטוח
ובעיקר לא לקחת את עצמי ברצינות אני מזמין אנשים לצחוק איתי עלי ואז פתאום הבעיות שלי הן האשליה וכוס תה קר עם חברים זו המציאות
שרנו
איננטימיות מודעת ליווי אישי בתל אביב (בתמונה רגע של נפרדות)
