הפריחה מביאה פרפרים

"לא בא לי להפגש עם בחורים" היא אומרת לי בהחלטיות לכאורה. היה לה יום ארוך ומתסכל בעבודה היא חייבת להצליח בכל. כשלונות מאד מתסכלים אותה ולשמחתה הם נדירים. "מה את מחפשת בבחור? אני שואל.

" אני רוצה מישהו מצליח שעשה כמה דברים עסקיים בחיים שלו. מישהו מבוסס כלכלית שנוכל לעשות ילד ללא דאגות כלכליות. לא רוצה בחור שיש לו ילדים. זו אחריות גדולה מדי בשבילי להיות אימא לילדים שלו"

היא מונה את הדרישות בטון מקצועי. "זה נשמע לי כמו תכנית עסקית" אני אומר

"אין פלא שלא בא לך על זה אחרי יום עבודה. זה גם עבודה"

"אז מה אתה מציע?"

"שנסתכל רגע מה הצרכים האמיתיים הגבוהים של האשה הרכה שבפנים"

"מה זה גבוה?"

" גבוה זה צרכים שלנו רגשיים שבעצם תלויים רק בנו. למשל להרגיש מקסימה, נאהבת, לחוות שקט פנימי. לעומת בטחון כלכלי, תשומת לב, מישהו להתגאות בו ." היא חושבת רגע וההבעה שלה מתחילה להתרכך. "כן אני רוצה להרגיש מקסימה, להניח את הראש על כתף של מישהו שמתרגש ממני" עוצרת שניה ומוסיפה: "אני כל כך עייפה " ודמעה זולגת לה על הלחי.

"יש מישהו שאת מרגישה כך לידו?" " יש מישהו נחמד שאני לא נמשכת אליו .אולי אפגש איתו הערב?" והטון שלה נהיה שוב ענייני.

"ותרגישי מקסימה?" "לא כל כך. אבל יהיה לי נוח" "מישהו אחר?" "יש בחור צעיר שאני נמשכת אליו מאד ונראה לי שיהיה מאד נעים . אבל זה לא מתאים לתוכניות שלי" " ומה עם הילדה שהיה לה יום קשה ומגיע לה נעים ומרגש?" " נכון" היא אומרת מוחה דמעה ומחייכת . זוהר מסתורי מופיע בעיניים שלה ,תווי הפני מתרככים. משהו בה זורח. " כן אפגש איתו" ואז פונה אליה הבחור החמוד מהשולחן ליד

" סליחה, אפשר לשאול אותך משהו..."

אינטימיות מודעת

מפגשים פרטניים בתל אביב

שרנו 0547740562 http://sharno111.wix.com/sharno